הבוקר קמנו מוקדם. בעצם, גם הבוקר קמנו מוקדם….
נסיעה של 70 קילומטר, שעל פניו זה באמת נשמע לא הרבה, אולם יום עמוס עמוס, ומסתבר ש – 70 קילומטר בהרים לוקחים זמן לא מבוטל. יום – שהכותרת שלו – מוזיקה. שליש ראשון – מוצרט. שליש שני – צלילי המוזיקה. שליש שלישי – הופעת שירים מקומיים. אין תלונות.
אז ראשית, מחפשים את ההוסטל שאמור להיות ממוקם 10 דקות ממרכז העיר. מסיבה לא ברור, תוך דקות ספורות אכן מצאנו אותו. מדובר בבית עץ אופייני, מהמם כרגיל, שנראה כמו בית מטורף בכפר, ואכן 10 דקות ממרכז העיר. פשוט לא להאמין. מה בתל אביב יש בדיוק 10 דקות ממרכז העיר ? את מתחם התחנה המרכזית… איזה כפר, איזה ירוק ואיזה נעליים. שוב אני חושב לעצמי, מה לעזאזל יש לחפש בגוש הבטון הגדול של תל אביב ??
זלצבורג, העיר השנייה בגודלה באוסטריה (מתגוררים בה כ- 150,000 אלף תושבים, למרות שבעיני העיר נטושה לחלוטין ויש בה בקושי כמה אלפי מקומיים, ועשרות אלפי תיירים), היא עיר ציורית עם סימטאות צרות, כיכרות רחבות ידיים, בתים צבעוניים, טירות, ארמונות, כנסיות, גנים ומזרקות. היא שוכנת בין שתי שלוחות הרים גבוהים ולכל אורכה זורם נהר ה"זאלצאך" Salzach מה שמהווה תפאורה מרשימה לעיר בה מבנים יפים בסגנון הבארוק ושפע מגדלים וצריחים. בזכות אוצרותיו הארכיטקטוניים נבחר המרכז העתיק של העיר לאתר מורשת עולמי מטעם ארגון יונסק"ו. במאות ה- 16 וה- 17 שכרו הארכיבישופים של העיר את טובי בעלי המלאכה ואומני האזור על מנת שיעצבו את העיר בדומה לרומא, כך שניתן לראות היטב את ההשפעה האיטלקית על העיר. לא בכדי מכונה זלצבורג "רומא של הצפון".
כמה דברים על השפה של האוסטרים. אז זהו, שאין כזאת. מה זה השטויות האלה גרמנית ?? כאילו מה נסגר איתכם ? החלטתם שיש לכם מדינה, פעם אפילו הייתם אימפריה שהיוותה את התירוץ למלחמת העולם הראשונה, ובכל זאת לא יצרתם לעצמם שפה קצת שונה מהגרמנית הנוראית ? לא ברור. מזל שכולם יודעים אנגלית פה ברמת כזאת או אחרת.
להיות בזלצבורג משמע להכיר אישית את מוצרט ובני ביתו. החל מהבית בו גדל, הבית בו התגורר לאחר נישואיו, הבית של אימא שלו ואחותו ועוד. כל אוסטריה בכלל וזלצבורגלנד בפרט אפופה בהיסטוריית מוצרט. איזה כיף !
אז דבר ראשון – בית מוצרט.
מדובר בבית בו גדל מוצרט למעשה. בית ישן, עתיק, רצפת פרקט אמיתי חורקת, והמון הדרת כבוד. וולאה, לא ברור למה, אבל אותי הבית ממש מלהיב !. סוג של קתרזיס מהילדות. הבית עצמו די מאכזב. מעט מאוד פריטים מקוריים, פסנתר ש"היה נפוץ באותה תקופה" ולמעשה לא היה כלל של מוצרט ושלל חיקויים זולים. מה שכן, רואים את הכינור הראשון שלו, קצת ביגוד וקצוות שיער אמיתיות. ספוקי…
קצת שיער
הכינור הראשון
תכלס, למוצרט יש סיפור חיים מאוד מעניין. למרות שהחיים שלו היו נורא קצרים, הוא פשוט יצר בהם ללא ללא סוף. הספק פשוט לא נורמלי.
אז קצת היסטוריה.
מוצרט נולד בזלצבורג שבאוסטריה בשנת 1756. אמו, אנה מריה פרטל, היתה בת למשפחת פקידים מהמעמד הבינוני. אביו ליאופולד היה כנר ומלחין (מחברה של "סימפוניית הצעצועים"), מוסיקאי מוכשר בפני עצמו, אשר שימש כסגן מנצח התזמורת בחצר הארכיבישוף זיגמונד פון שרטנבך (Sigismund von Schrattenbach) בזלצבורג, וכן נודע בזכות ספר חשוב שכתב אודות נגינה בכינור.
כשרונו המוזיקלי של מוצרט הצעיר בלט כבר כשמלאו לו שלוש שנים. אביו, הרביץ בו את תורתו המוזיקלית מגיל מוקדם מאד, ומלבד לימודי תאוריה לימד אותו גם נגינה בכינור ובצ'מבלו. בהיותו בן חמש החל מוצרט, שניחן בשמיעה מוזיקלית בלתי רגילה, לחבר קטעי מוזיקה קטנים ולהעלותם על הכתב בסיועו של אביו. כבר בגיל שש ידע מוצרט לנגן על פסנתר עם כיסוי עיניים תוך הנחת ידיים אחת מעל השנייה.
ליאופולד מוצרט, שראה את ההתקדמות המטאורית של בנו בתחום המוזיקה, הבין חיש מהר כי בילד המחונן טמון פוטנציאל כלכלי גדול יותר מאשר בהוראת מוזיקה לבני אצולה מפונקים. כשהיה מוצרט בן שש ואחותו מריה אנה (נאנרל) בת 11, יצא איתם אביהם למסע הופעות ראשון (מתוך כ – 30 !) במהלכו ביקרו במינכן ובווינה. מוצרט הקטן הוצג לראווה בחצרות האצילים כילד פלא, בעוד אחותו, שניחנה אף היא בכשרון מוזיקלי, הייתה מלווה אותו בפסנתר. לצורך הופעות פומביות אלו חיבר מוצרט מספר דואטים לכינור ולפסנתר. במהלך חייו הקצרים, מוצרט בילה שליש (למעלה מ – 12 שנים) במסעות הופעות ברחבי העולם, וכתב כ – 600 (!!!) יצירות הכוללות אופרות, סונטות, סימפוניות ושאר מרעין בישין. מדהים.
מוצרט נפטר בגיל צעיר – 35. בתיעוד הרפואי של מותו מוזכרת סיבת המוות כ"שפעת צבאית חמורה", תיאור מעורפל שלא מאפשר לאבחן את המחלה ממנה סבל המלחין לפי הרפואה המודרנית של ימינו. במהלך השנים חוברו תאוריות רבות אודות סיבת המוות, בין הבולטות שבהן ניתן למנות את מחלת השערוניות (Trichinosis), הרעלה כתוצאה ממגע ממושך עם כספית וקדחת השיגרון. כיום מקובלת ההנחה לפיה מת מוצרט מדלקת פרקים חמורה אשר התפתחה לכדי זיהום שהחליש את המערכת החיסונית בגופו.
לפי המיתוס הרווח, בעת מותו היה מוצרט חסר כל, דבר שבעטיו הוא הובא לקבורה בקבר אחים המוני ולא בהלוויה מכובדת כפי שהיה מתבקש לאדם במעמדו. עם זאת, בניגוד לדעה הרווחת, מוצרט לא נקבר בקבר אחים המוני אלא בקבר קהילתי משותף, דבר נפוץ ביותר בסוף המאה ה-18 גם בקרב ידוענים במעמד זהה ואף גבוה משלו. על אף שמיקומו המדויק של הקבר בבית הקברות סנט מרקס נשכח עם השנים, כיום מוצבת במקום אנדרטה לזכרו של המלחין, כמו גם אנדרטה נוספת שהוצבה ב"צנטרלפרידהוף", בית העלמין המרכזי בווינה.
Wishful thinking…
סונטת שקר כלשהו בכתב היד המקורי
דבר שני – מוזיאון מוצרט.
זה כבר הבית המכובד יותר של מוצרט, והוא מהווה למעשה מוזיאון רשמי. מדובר בבית גדול יותר (8 חדרים עם סלון ריקודים ונשפים !!) והמון המון מזכרות מקוריות שלו. בדירה זו, בה התגורר בין השנים 1784-1787, כתב מוצרט את היצירה "נישואי פיגארו". הדבר הכי טוב שיש שם – פסנתר !. לא אחד, לא שניים וגם לא שלושה. 4 פסנתרים עליהם ניגן מוצרט. ופסנתרים מ-ה-מ-מ-י-ם !
ה-פ-ס-נ-ת-ר-י-ם
סנפוניית שקר כלשהו
תכלס, קצת התאכזבתי מהמוזיאון. אחד ממקצועות החלום שלי (מעבר ללהיות נגר, חשמלאי, רתך שיפוצניק ושאר מרעין בישין) – היה להיות מתכנן מוזיאונים. מוזיאון כמו של מוצרט יכול היה להיות כל כך הרבה יותר מגניב ! צילומים ותחפושות בדמויותיו של מוצרט, פאות למכירה, פסנתרים לניגון, הקלטות, השתתפות לכאורה באופרה וכל כך הרבה רעיונות מגניבים שהיה אפשר לעשות. אוף. צריך להישאר ילד….
פולחן האישיות שמוצרט מקבל באוסטריה בכלל, ובזצלצבורג בפרט הוא פשוט לא נורמלי. הכל הכל הכל, ממותג סביב השם – מוצרט. אפילו הן קלר הייתה שמה לב שהכל בעיר סובב סביב מוצרט. מדהים. שוקולדים ללא סוף. חנויות. פסלים. בית מוצרט. בית אחותו של מוצרט. בית סבתא מצד דודה של השכנה של מוצרט. כיכר מוצרט.שבוע מוצרט. הכל הכל הכל פולחן אישיות. כמעט כמו בכל מדינה טוטאליטרית טיפוסית.
בין לבין, מסתובבים קצת בעיר, וברחוב הקניות המרכזי שלה.
שוקולד מוצרט ואני
הקתדלה המרכזית בה זכינו לצפות במיסה, כיכר מוצרט (כמובן…), ובית FRUST – שהינו המקום בו המציאו את שוקלד המוצרט (מוצרט קוגל). מוצרט קוגל ?
מוצרט-קוגל (כלומר Mozartkugel – כדור מוצרט) הוא ממתק שיוצר לראשונה בשנת 1890 על ידי הקונדיטור הזלצבורגי פאול פירסט (F?rst), אשר קרא לו על שמו של המלחין האוסטרי הנודע וולפגנג אמדאוס מוצרט. במרכזו של המוצרט-קוגל כדור מרציפן-פיסטוק, המצופה בשכבת נוגט ומעליה שכבת שוקולד כהה. נשמע לא הכי טעים אבל בתכלס, מדובר בטעם גן עדן.
קונדיטוריית פירסט עודנה מייצרת את המצרטים המקוריים בעבודת יד לפי המתכון המקורי, ומוכרת אותם רק בחנויותיה ובאתר האינטרנט שלה. מאחר שהחברה אינה מחזיקה בסימן מסחר על ה"מוצרט-קוגל" (איזה בעסה מטורפת להם), קיימים בשוק כמה וכמה חיקויים, אשר רובם מיוצרים בייצור תעשייתי. היצרנית התעשייתית הגדולה ביותר של מוצרט-קוגל באוסטריה היא חברת מיראבל). לפי פרסומיה מייצרת מיראבל יותר מ-90 מיליון מוצרט-קוגל לשנה, ומייצאת אותם ליותר מ-30 מדינות (בסך הכל ייצרה על פי אותם הפרסומים יותר מ-1.5 מיליארד כדורי מוצרט-קוגל מאז 1945). היצרנית הגדולה ביותר של מוצרט-קוגל בעולם היא החברה הגרמנית רבר, שלפי פרסומיה מייצרת עד חצי מיליון כדורי מוצרט-קוגל ביום ומייצאת ליותר מ-40 מדינות.
הצלחתו של המוצר גררה מספר סכסוכים משפטיים. פאול פירסט ויורשיו דרשו מבית המשפט בלעדיות על השם (אם כי לא על המתכון). תחילה התנהל ההליך רק כנגד יצרנים אוסטריים, אולם מאוחר יותר היו מעורבים בו גם יצרנים גרמניים. בתום ההליך הושג הסכם שחייב את החקיינים להשתמש בשמות אחרים. חברת מיראבל בחרה בשם "מוצרט-קוגל זלצבורגי אמיתי". חברת רבר בחרה בשם "מוצרט-קוגל אמיתי של רבר". בשנת 1996 התעורר סכסוך נוסף בין יורשי פירסט לבין חברת בת של תאגיד המזון השווייצרי נסטלה שביקשה לשווק את "המוצרט-קוגל האוסטרי המקורי". בית המשפט קבע כי רק מוצרי פירסט יכולים להיקרא "מוצרט-קוגל מקורי".
בסוף שנות השבעים התנהל סכסוך נוסף בין מיראבל ורבר. בשנת 1981 הושג הסכם בין ממשלות אוסטריה וגרמניה, שלפיו רק יצרנים אוסטריים יוכלו להשתמש בשם "מוצרט-קוגל". אולם רבר מחתה כנגד ההסכם, ונציבות השוק האירופי בבריסל קבעה כי ההסכם בין אוסטריה לגרמניה משולל תוקף. מה שזכויות יוצרים, או יותר נכון – חוסר זכויות יוצרים עלולים לגרום…
- המון מוצרטים.. המון …
ושוב, פולחן האישיות
ובין לבין, התפנתה לה חצי שעה אז היא נוצלה כהלכה לקצת קניות ב – H&M. קניות שלי אגב… ליעד נאלצה להסתפק במראה הנפלא של לראות אותי משלם בקופה….
לאחר מכן, ממשיכים לסיור המאורגן אותו הזמנו מראש – סיור בעקבות צלילי המוזיקה. "צלילי המוזיקה" הוא שמם של מחזמר וסרט מצליחים, המבוססים על ספרה האוטוביוגרפי של מריה פון טראפ, "The Von Trapp Family Singers". הסרט, אשר צולם בזלצבורג ובאתרים נוספים מסביב, הפך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בקולנוע, ואחד הסרטים האהובים ביותר בכל הזמנים. במיוחד על ליעד. בעיקר על ליעד. מדובר בבחורה שיודעת לדקלם את הסרט כאילו מדובר בבחורה עיראקית המדקלמת של חגיגה בסנוקר בכל יום עצמאות אחר הצהריים… לא להאמין.
אז בתכלס, כמו כל סיורי "בעקבות סרט" מדובר ב – 4 שעות של סיורים בעקבות כל אתרי הצילום של צלילה המוזיקה. ארמונות, גנים, גאזיבו. הרים, כנסיית החתונה ושאר סצינות מפורסמות. תכלס, מגניב.
גלויייה
בערב, הופעה. גם היא תחת נושא צלילי המוזיקה. עוד שירים. עוד יצירות. עוד מוזיקה !