את היום השלישי פתחתו בביקור בקולוסיאום. הקולוסיאום הוא אמפיתיאטרון ענק שנבנה ברומא העתיקה לשם צפייה במופעי בידור בהם קרבות של גלדיאטורים ומופעים הכוללים ציד של בעלי חיים.
הוא היה מסוגל לאכלס עד 45,000 צופים. על-פי ההערכות, 500,000 איש מצאו את מותם במופעים שנערכו בקולוסיאום.
מספרים כי הקולוסיאום נחנך במאה ימים של קרבות מפוארים בהם נהרגו 9,000 בעלי חיים. הקולוסיאום היה בשימוש שוטף עד שנת 217, שבה ניזוק כתוצאה משריפה שפרצה עקב מכת ברק.
הוא שוקם בשנת 238, והמשיך לתפקד עד שהנצרות הביאה להפסקת הפעילות שהביאה לאובדן חיי אדם. המבנה המשיך לשמש לפעילויות אחרות, ובפרט ציד חיות, עד שנת 524.
בשנת 847 ניזוק המבנה מרעידת אדמה, והוסב למבצר. עם השנים, הנצרות אימצה את המקום, כמו גם אתרים פאגניים אחרים, וכיום עורך במקום האפיפיור מיסה אחת לשנה בקפלה הממוקמת בצד הדרומי של המבנה. כל השינויים הללו הזיקו לקולוסיאום וגרמו לו נזקים כבדים. רוב רובו של הקיר החיצוני התמוטט וכיום נשאר ממנו רק קטע אחד במלוא גובהו בכרבע מההיקף המקורי.
כמו כן, נבזזו ממנו רוב האוצרות, כל הפסלים שעמדו בקשתות החיצוניות, המושבים שהיו עשויים שיש וציפוי השיש של העמודים ושל הקירות החיצוניים.
אפילו הברזלים ששימשו לתמיכה בציפוי השיש נעקרו מהקירות תוך השארת חורים. רוב החומרים הללו שמשו לבניית מבנים ברומא.
משערים שרצפת השיש ברבות מכנסיות העיר מקורה בקולוסיאום ובאתרים עתיקים אחרים. בעת החדשה נגרמו לבניין נזקים מהזעזועים של הרכבת התחתית שעוברת צמוד לקולוסיאום ומהמכוניות שחולפות בכבישים הרבים המקיפים אותו.
ב7 ביולי 2007 נבחר הקולוסיאום לאחד משבעת פלאי תבל החדשים (עד היום אגב, הייתי ב – 3 פלאי עולם מתוך ה – 7…).
הקולוסיאום
הקולוסיאום
הבפנוכו של הקולוסיאום
חצי נקי מזיהום, וחצי לא
שער קונסטנטינוס (בגללו יש נצרות בעולם)
ביתו של רומולוס (מקימה של רומא)
מאוחר יותר עשינו סיור בגבעת הקפיטול, שהיא הגבעה האמיתית (אחת מתוך 7 הגבעות עליהן קיימת רומא) למעשה שעליה הוקמה רומא העתיקה ע"י רומולוס. משם ראינו גם את הפורום. הפורום הרומאי היווה את מרכז רומא העתיקה ומרכז האימפריה הרומית. הפורום נקרא בתקופה הרומית "הפורום הגדול" – פורום מאגנום (Forum Magnum ). הפורום, השתרע במשטח הישר, שבין שתי גבעות גבעת הקפיטול (Capitoline) – מושב המימשל – לבין גבעת הפלטין (Palatine) – מושב האצולה הרומאית.
סיימנו את הסיור בשער טיטוס.
שער טיטוס ברומא הוא שער ניצחון, שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס, כשתים עשרה שנים לאחר הנצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה. בחלקו הפנימי של השער יש תבליט מפורסם, שחזור תהלוכת הובלת השלל והביזה מירושלים. השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות אבן הגיר ממנה הוא בנוי. כל האזור העתיק ברומא זכה לשיקום ותחזוקה נאותה רק מימי שלטון מוסוליני ב-1936. כוונתו הייתה להחזיר לתודעת ההמון את תפארת האימפריה הרומית.
יהודי רומא לא נהגו לעבור תחת שער טיטוס. הם חרגו מנוהג זה ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח. הם צעדו מתחת לשער, אבל בכיוון ההפוך שצעד מצעד הנצחון של טיטוס, מהפורום רומאנום, דרומה, לכיוון ארץ ישראל. בכך באה לידי ביטוי השיבה מהגלות למולדת העתיקה.
בשנת 1949 נבחר סמל מדינת ישראל שעוצב על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר, ובמרכזו – מנורת שבעת הקנים כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס.
שער טיטוס
תבליט המנורה הכה מפורסם
תהלוכת הניצחון הרומאית
אחר הצהריים, עוד חתכנו לכנסיית פטרוס בכבלים. שבה יש שני דברים מרכזיים : פסל משה (שכמובן עוצב ע"י מיכאלאנג'לו) ושני כבלים ש"הפכו בדרך קסם" לכבל אחד.
לפי האגדה שימשו השלשלאות (הכבלים) שנמצאות בכנסייה לכבול את השליח פטרוס הקדוש (אותו בחור מהכנסיה הגדולה), ומכאן שמה. הוא נכבל פעמיים. פעם אחת בירושלים ופעם שניה ברומא. ובמאה – 13 אותם שני כבלים התאחדו לשרשרת אחת. נו. שיהיה.
פסל משה שממוקם גם הוא בכנסיה, נוצר ע"י מיכלאנג'לו ב-1515 כחלק ממצבת ענק מתוכננת של קבר האפיפיור יוליוס השני. היצירה אמורה הייתה להשתרע על קיר שלם בבזיליקת פטרוס הקדוש. תוכניותיו השאפתניות של מיכלאנג'לו נכשלו כאשר האפיפיור נפטר. יורשיו קיצצו את מימון המיזם, כנראה בגלל קשיים כלכליים שהוותיקן נקלע אליהם.
העמדת הפסל כיום היא "פשרה" של מיכלאנג'לו. פסלו של משה שאמור היה להיות באחת מזוויות הקומה השנייה של האנדרטה, נמצא היום בגובה עיניים. משה המזוקן יושב, ראשו מורם מעט ונוטה הצידה. ידו השמאלית נחה על רגליו, ידו הימנית עוטפת את לוחות הברית, ועל ראשו קרניים. העובדה שמשה בעל קרניים באה מתרגום מוטעה של הפסוק "וַיְהִי, בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי…כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות ל"ד כ"ט).
כנסיית סן פיטרו בכבלים – הכבלים
כנסיית סן פיטרו בכבלים – משה
כנסיית סן פיטרו בלילה
From